"ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש"

מתוך בג"צ 4175/06, הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 2006(2), 3317

זכות היידוע והשימוע, מעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, ולפיו:

60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א) .
השאלה הנשאלת היא האם בכל מקרה, רצוי לנצל את הזכות לשימוע לפני ההחלטה על הגשת כתב אישום או מיד לאחריו ולפני תחילת המשפט. התשובה היא חינה פרטנית של כל מקרה לגופו.

סנגורים כאמור לעיל חלוקים בדעותיהם בעניין מוסד השימוע, יתרונותיו וחסרונותיו בטענה, כי השימוע נועד למראית עין וכך למעשה חושפים את קו ההגנה, אך לא כך הדבר. אנו בדעה (כאמור לעיל), כי יש לבחון את הטענה ואת מכלול השיקולים באופן פרטני בכל תיק ותיק ומשם להתוות את הדרך המקצועית והיעילה ביותר לטובת הלקוח.

זכות השימוע נגזרת מזכות הטיעון המהווה אחד מיסודות המשפט ולפיה, רשות מנהלית אינה יכולה ליתן החלטה הפוגעת בזכותו ובמעמדו של אדם, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות הוגנת ונאותה להביא טענותיו בעניין.

כפי שנקבע, על ידי בית המשפט העליון, מימוש זכות השימוע, הקבועה כיום בסעיף 60א, פירושו מתן הזדמנות לנחקר-חשוד לשטוח את טענותיו בפני מקבלי ההחלטות ברשות התובעת, קודם להגשת כתב אישום ולא לאחריה.

לסיכום הדברים, יפים דבריו של בית המשפט העליון בבג"צ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 2006(2), 3317 עימם פתחנו וכעת נביאם במלואם:

"הליך השימוע, המעוגן כיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, 'ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש'... מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום".

משרדנו עוסק בליווי וייעוץ משפטי לחשודים בהליכי החקירה, המעצר והשימוע תוך מתן יחס אישי מקצועי וישיר תוך הקפדה על שמירת זכויותיו של הלקוח ומיצוי זכויותיו.

תחומי עיסוק