ביום 4.2.2010 נכנס לתוקפו תיקון לחוק העונשין, בו הוחמרה הענישה בעבירות שוחד. התיקון הוא לסעיפים 290 לחוק העונשין – התשל"ז – 1977 (לקיחת שוחד) ו- 291 לחוק (מתן שוחד) .
עונש המאסר המרבי ללקיחת שוחד הוחמר משבע לעשר שנים, ועונש המאסר לעבירות מתן שוחד הוכפל משלוש שנים וששה חודשים לשבע שנים.

עליית המדרגה בשחיתות השלטונית ובעבירות שמהוות פגיעה בטוהר המידות גרמה להחמרת עונש המאסר אקט אשר מבטא את חומרת עבירות השוחד, שהינה עבירת השחיתות המצויה במקום ה גבוה ביותר במדרג החומרה, והיא מביאה לצמצום פער הענישה בין עבירה זו ועבירות חמורות אחרות המבוצעות על רקע כלכלי.

הצורך בהחמרת הענישה, ובמיוחד עונשי הקנס לגבי תאגידים, עלה גם מהתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל, ובעיקר מאמנת ארגון ה-Organisation for Economic) OECD Co-operation and Development) למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים. על פי מחוייבויות אלה, על הענישה בגין עבירה זו להיות מרתיעה ואפקטיבית.

עבירת השוחד מתקשרת עם עבירות על חוק איסור הלבנת הון מעצם זה שנעברה לכאורה עבירה פלילית מסוג שוחד - הכספים שיושגו מהעבירה יהיו נגועים בהלבנת הון.

הרגולציה בתחום זה, והמהפכה בתחום התאגידים בישראל הביאו לשינוי כללי המשחק בשוק ההון.

"הרגולציה מתהדקת, בתי המשפט מציבים סטנדרטים של התנהלות, רשות ני"ע מבקשת כל הזמן מהשוק הבהרות, כולם רוצים לעשות סדר בשוק ההון" (עו"ד כבוב בראיון ל"גלובס" דין וחשבון, פורסם ביום 10.9.15).

אנו עדים לשינויים משמעותיים שינויים בהגדרות ובתפיסת עולם, חובות הדיווח – על מי אלה חלות, מיהו איש פנים, איזה מידע חייבים לגלות ועל מי חלה חובת הדיווח ועוד.
אנו בדעה, כי שוק ההון מתקשר באופן רציף ובלתי נפרד עם תחום דיני החברות, אנשי עסקים והמתחם התאגידי הכלכלי.